Shem Olam Faith & the Holocaust Institute for Education, Documentation & Research

הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך - מ"תורה עם דרך ארץ" עד מחנה הריכוז

יחידה זו מוקדשת לאישיותו המיוחדת ולדרכי הנהגתו של הרב יוסף צבי קרליבך, שנודע לימים כרב האחרון שתפקד בגרמניה הנאצית.
היהדות האורתודוקסית בגרמניה השתייכה ברובה לדרך שהתווה הרב שמשון רפאל הירש – "תורה עם דרך ארץ". הרב קרליבך בחר אף הוא בדרך זו: הוא חידש חידושי תורה ונשא דרשות שרוממו השקפות עולם דתיות, ובמקביל היה מורה ללימודים מדעיים וניהל מחלוקת הוגנת עם הרפורמים.
הרב קרליבך ראה בחינוך ערך יסודי, ולא בכדי אנו רואים שבמהלך חייו שימש במשך שמונה עשרה שנים מחנך ובמשך שמונה עשרה שנים היה רב בקהילה. גם כרב קהילה הוא הקדיש את מעייניו לחינוך, וביטוי מובהק ביותר לכך נוכל לראות בפעילותו במהלך שנות השואה במחנה הריכוז יונגפרנהוף שאליו נשלח. בנוסף להיותו מחנך היה הרב קרליבך מנהיג ציבור שהקים בתי דין לפישור על מנת למנוע עינוי ועיוות דין. הוא נלחם על אוצרות הקהילה כמו על בתי קברות באלטונה ובהמבורג. למרות היותו רב אורתודוקסי ואף על ויכוחיו עם הרפורמים, ראה הרב קרליבך את אחדות הקהילה כערך עליון. הוא אפילו טען שהיה מוכן לעבור על ההלכה ב"שולחן ערוך" (מקום הבימה), אם בכך היתה מושגת אחדות הקהילה היהודית. בימי השואה נשאר הרב לצד קהילתו, אף על פי ששילם על כך מחיר אישי כבד. הוא סייע לבני קהילתו הן במזון רוחני והן בעזרה פיזית, כמו ביקור האסירים בבתי המעצר ומתן סיוע למשפחות שראש משפחתן נלקח מהם. הוא עסק בלימוד תוה ובמתן דרשות גם תחת השגחת הגסטפו, ובמחנה יוגנפרנהוף אירגן מעין בית ספר מחתרתי לילדים. על אף מחלתו ועל אף התנאים הקשים ששררו במחנה הוא המשיך בהנהגתו הרבנית – הוא ערך חגיגות בר מצוה לילדים ונתן שיעורים בספר איוב למורים ב"בית ספר".
הרב קרליבך הנהיג ציבור לפני השואה, במהלכה ועד להירצחו בשנת 1942 – שנת תש"ב .